מרכז "שער גרודצקה - תיאטרון NN"

מרכז "שער גרודצקה - תיאטרון NN"
תחום	מרכז תרבות
מדינה	פולין
מקום פעילות	לובלין
יושב ראש	תומאש פייטרשביץ'
תקופת הפעילות	1992–הווה (כ־32 שנים)
	http://teatrnn.pl
קואורדינטות	51°14′58″N 22°34′11″E / 51.2494°N 22.5697°E

מרכז "שער גרודצקה - תיאטרון NN" (בפולנית: Ośrodek „Brama Grodzka – Teatr NN”) הוא מרכז תרבות בלובלין, הממוקם בשער גרודצקה שבעיר העתיקה. זהו אחד השערים העתיקים בלובלין: ברמה (שער) גרודצקה, הקרוי גם "השער היהודי" שימש בעבר כנקודת המעבר בין חלקה היהודי של העיר לחלקה הנוצרי. כיום, מצדו האחד של השער נמצא חלל גדול וריק. הוא מעלים את זיכרון העיר היהודית שהייתה שם פעם. במקום בו במשך שנים היו בתים, בתי כנסת ורחובות נבנה חניון גדול, נבנו כבישים חדשים ונשתלו כרי דשא. חלק ניכר משטח זה כוסה על ידי שכבות של מלט ובטון. יחד עם יסודות הבתים היהודיים הישנים כוסה גם זיכרון תושביהם. תחום הפעילות העיקרי של המרכז הוא תחום הזיכרון התרבותי, דרך פעילויות חינוכיות ואמנותיות. הנושא העיקרי שאיתו מתעסק המרכז הוא זיכרון היהודים בפולין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-90 השער הפך למשכנו של תיאטרון NN. משמעות השם NN לקוחה מהביטוי הלטיני - NOMEN NESCIO שמשמעותו היא השם אינו ידוע. מבנה השער ניתן לפעילות לקבוצת התיאטרון על ידי עיריית לובלין. הוא שופץ על ידם בסיוע של העירייה. בתחילתה של הפעילות איש ממקימי התיאטרון לא ידע דבר על אודות העיר היהודית. המפגש עם השער ותולדותיו שינה את חייהם ודרך פעולתם: הם החלו לאסוף תצלומים של אותה העיר, להקליט זכרונות של אלו שעוד זכרו אותה, לחפש מידע בארכיונים. עם השנים הפך השער להיות מעין תיבת זיכרון. בתוכה אפשר לשמוע ולראות את העיר היהודית שחדלה מלהתקיים.

התצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לובלין. זיכרון המקום"[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה "לובלין. זיכרון המקום", הממוקמת בשער גרודצקה, מוקדשת ללובלין של לפני מלחמת העולם השנייה. חלקה הראשון של התערוכה מוקדש לעיר היהודית שהייתה פה פעם: קולות וצלילים, תמונות ישנות, זכרונות, מפות, מסמכים, עדויות – כל אלו נשמרים בשער, שהפך למעין תיבת זכרונות חיה, למעננו ולמען הדורות הבאים.

יהודים שמגיעים לכאן שואלים אותנו "מדוע אתם עושים זאת? הרי אחרי הכל אינכם יהודים, אתם פולנים והעיר היהודית אינה שייכת להיסטוריה שלכם." פולנים שואלים אותנו: "מדוע אתם עושים זאת? אתם פולנים... העיר היהודית אינה חלק מההיסטוריה שלנו, ואולי אתם יהודים...?" אנו משיבים על כך בסבלנות: זו ההיסטוריה הפולנית-יהודית המשותפת שלנו. על מנת לזכור את היהודים שנרצחו אנו לא חייבים להיות יהודים. בעולם שבו אנו חיים יש צורך ביותר שערים כאלה, ולא רק בין הפולנים והיהודים.

— מתוך התערוכה

התערוכה נוצרה מתוך ההבנה כי התיאטרון לבדו אינו מספיק על מנת להתמודד עם אתגרי התקופה, וכך זיכרון המקום בו הפך למרכיב המדריך בהתמודדות עם הסביבה. שלוש המילים שהנחו את יצירת התערוכה והפעילות, ומהוות ציר לסוב סביבו הן "זיכרון, מקום, נוכחות".

בחלק הראשון של התערוכה ישנו ניסיון לשחזר, בכל האמצעים שעומדים לרשות המרכז, את העיר היהודית שחדלה מלהתקיים. המבקר יכול לשמוע את הקולות של אותה עיר, לראות אותה דרך תמונות ישנות ומסמכים ולהאזין להקלטות של אנשים שזכרו אותה. זהו החלק האינפורמטיבי והחינוכי של התערוכה. חלקה השני של התערוכה מוקדש לנושא השואה והשמדת היהודים. חלק זה אינו אינפורמטיבי במהותו ומשתמש בשפה אמנותית ובכלים מעולם התיאטרון. השאיפה היא לנסות לגעת ברגשות האנשים, על מנת, אולי, לשנות משהו באופן חשיבתם. "זיכרון האור" - התערוכה מסתיימת בחדר המוקדש לחסידי אומות העולם מלובלין והמחוז. ניתן לשמוע שם את עדויותיהם של חסידי אומות העולם ולקרוא את סיפורי ההצלה השונים.

יש אמנים המנסים לדבר על כל העולם, אך למעשה אינם מסוגלים להגיד אפילו מילה אחת על עצמם. יש אמנים המדברים על עצמם בלבד ובתוך כך מצליחים לדבר על העולם כולו..

— גריגורי קנוביץ'

אלמנטאז' (מקראה ראשונה – "אלפוני")[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אלמנטאז'. הילדים במחנה מיידנק" היא תערוכה המוצגת במוזיאון הלאומי מאיידנק. היא מספרת את סיפורם של ארבעה ילדים – שני ילדים יהודים, ילד מבלארוס וילדה פולניה. אחד הילדים היהודים – הניו ז'יטומירסקי – גם מצא את מותו במלחמה.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום הזיכרון לחיסול הגטו – "מסתורי האור והחושך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה בין ה-16 וה-17 במרץ 1942 החל חיסול גטו לובלין. כדי להנציח את זכר קורבנות החיסול מרכז "שער גרודצקה - תיאטרון NN" עורך כל שנה את האירוע "מסתורי האור והחושך". האירוע מתחיל בערב בקריאה של מאות שמות של יהודים, תושביה לשעבר של העיר לובלין. נקודת השיא של אירוע זה היא בהחשכה מוחלטת של כל האזור בו היה הרובע היהודי. בצד השני של השער, ברובע הנוצרי האורות ממשיכים לדלוק. כל צד של השער הופך למעשה למרחב סימבולי של אור או חושך.

חיסול בית היתומים היהודי – זיכרון מרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חיסול הגטו במרץ 1942 כמאה ילדים ושלוש מטפלות מבית היתומים היהודי ברחוב גרודצקה 11 נלקחו על ידי משאיות אל מחוץ לעיר ונרצחו שם. כדי להנציח את זכר רצח היתומים מארגן המרכז כל שנה ביום הרצח – 24 במרץ - את האירוע "זיכרון מרץ", בו נפגשים ליד בית היתומים לשעבר וצועדים משם יחדיו למיידן טטרסקי – מקום הרצח.

"מכתבים להניו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונתו האחרונה של הניו ז'יטומירסקי, 5 ביולי 1939.

ב-19 באפריל מצוין בפולין יום הזיכרון לשואה ולפשעי הנאצים כנגד האנושות. בכל שנה בתאריך זה לתושבי לובלין יש הזדמנות לשלוח מכתב להניו ז'יטומירסקי – ילד יהודי שחי בלובלין לפני מלחמת העולם השנייה וסיים את חייו הקצרים במהלך המלחמה. מספר תמונות של הניו מלפני המלחמה הצליחו לשרוד ובאחרונה שבהן הוא מצולם ליד המבנה ברחוב קרקובסקה פז'דמיישצ'ה ביולי 1939. בכל שנה ממקמים תיבת דואר בנקודה זו שאוספת את כל המכתבים להניו. לאחר מכן מתקיימת צעדה דרך כל המקומות הקשורים לחייו של הניו בעיר. הניו הפך לאייקון לשואה, לא רק בלובלין, אלא בפולין כולה. ילדים מכל רחבי פולין כיום כותבים לו מכתבים וסיפורו נכנס לתוכנית הלימודים הפולנית.

סדנאות חינוכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשער גרודצקה נערכות סדנאות חינוכיות רבות שמטרתן לקרב את הנוער לנושאים של החיים היהודיים בלובלין וחיסולה של קהילת יהודי לובלין והאזור. קהל היעד הוא בעיקר נוער פולני, וכל בתי הספר בלובלין משתפים פעולה עם המרכז בצורות שונות.

מפגשי נוער ישראלי-פולני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז שער גרודצקה הוא המתאם האזורי למפגשי נוער יהודי-פולני. במסגרת תפקיד זה המרכז מקיים סדנאות הכנה עבור הנוער הפולני בהן לומדים להכיר לעומק את התרבות היהודית והישראלית ואת העבר היהודי בפולין, ומתמודדים עם דילמות הקשורות לעבר משותף זה. לאחר מכן נערכת סדנת המפגש בין הנוער הפולני והנוער הישראלי הנמצא במסגרת המסע לפולין. בסדנה זו לומדים התלמידים להכיר אחד השני, את התרבויות השונות והארצות מהן הם מגיעים. מטרת הסדנאות היא לנפץ סטריאוטיפים הדדיים ולבנות גשר לדיאלוג חינוכי. כלי חשוב בהגשמת מטרה זו הוא אתר האינטרנט "השער – מפגשי נוער יהודי-פולני" באתר זה מרוכז כל המידע על שיתופי הפעולה בין בתי הספר בלובלין לבתי הספר בישראל ובמדינות אחרות.

פסטיבל בעקבות יצחק בשביס-זינגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2011 מקיים מרכז ברמה גרודצקה בכל קיץ פסטיבל בעקבות הסופר היהודי-פולני, זוכה פרס נובל – יצחק בשביס-זינגר. במסגרת הפסטיבל מתאספים אמנים ומתנדבים מכל רחבי העולם לשבועיים בהם עוברים מעיירה לעיירה בעקבות סיפוריו של בשביס זינגר. הפסטיבל מגיע לעיירות שהן מקומות ההתרחשות של סיפוריו הקצרים של זינגר – יוזפוב, בילגוריי, שברשין, טישוביץ ועוד. הפסטיבל נוגע בהיסטוריה של העיירות שבעבר היו יהודיות ברובן דרך האמנויות השונות – מחול, תיאטרון, קרקס ואמנויות פלסטיות. עקרון חשוב הוא היצירה המשותפת של הפסטיבל יחד עם התושבים המקומיים הלוקחים חלק בפרויקטים אמנותיים הנוצרים במיוחד עבור הפסטיבל.

התיאטרון וההצגות המועלות בו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן הראשי ומנהל התיאטרון הוא ויטולד דומברובסקי. הוא מופיע על במות בכל רחבי פולין והעולם ומפיק פסטיבלי תיאטרון שונים. ההצגות המועלות במסגרת התיאטרון מבוססות לעיתים על סיפורים ידועים, לרוב כאלו שנכתבו על ידי יצחק בשביס-זינגר לפעמים על עדויות, אגדות וסיפורים דוקומנטריים שנאספו בשער גרודצקה.

טייבלע והשד שלה עיבוד לשחקן יחיד וקלרינט לסיפורו של יצחק בשביס-זינגר. טייבלע האלמנה מתאהבת בשד. סיפור אהבה מתוק עצוב.

שלומיאל מחלם עיבוד לשחקן יחיד ואקרודיון לסיפור הילדים של יצחק בשביס-זינגר. שלומיאל איש חלם מחליט לצאת למסע לעיר הגדולה לובלין, אך משהו משתבש בדרך והוא מוצא את עצמו שנית בחלם. שלומיאל בטוח שישנן שתי עיירות חלם בעולם ומשם העניינים רק הולכים ומסתבכים.

סיפורים מן השער אוסף סיפורים ושירים ממקורות שונים – ספרים, עדויות של אנשים, מסמכים ישנים, כולם קשורים בצורה כלשהי לשער גרודצקה. ההצגה מקימה לתחיה את העולם היהודי שאבד במהלך המלחמה ושוזרת פיסות חיים ברגישות ועדינות. ההצגה בליווי כינור.

עלה ותרופה עיבוד לסיפור ילדים קסום של יצחק בשביס-זינגר על אהבתם של שני עלים שנשארו לבד על העץ ביער בחודש נובמבר. ההצגה בליווי כינור.

הקוסם מלובלין הצגת יחיד, עיבוד לספרו של יצחק בשביס-זינגר – "הקוסם מלובלין". ההצגה עוקבת אחר עלילותיו של יאשה מאזור – הידוע גם בתור הקוסם מלובלין. סיפור אנושי בעל רבדים תרבותיים עמוקים, הקשורים למקום וליהדות.